אמתטריקס

<div style="text-align: right;"> מלחמה</div> <div style="text-align: right;"> כ י ת צ א</div> <div style="text-align: right;"> כי תצא למלחמה על אויביך</div> <div style="text-align: right;"> א.</div> <div style="text-align: right;"> כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה’ אלקיך בידך ושבית שביו. המפרשים עמדו על הלשון כי</div> <div style="text-align: right;"> תצא למלחמה, שהיל”ל כי תלחם באויביך. וכן י”ל מד”כ על אויביך ולא כתיב על אויב, שמשמע</div> <div style="text-align: right;"> שמדבר על האויב הידוע. כן צ”ב אומרו ונתנו ה’ אלקיך בידך מה ענינו לפרשת יפ”ת, שלצורך הענין</div> <div style="text-align: right;"> היה די באומרו כי תצא למלחמה על אויביך ושבית שביו.</div> <div style="text-align: right;"> והענין. דהנה בפרשיות אלו שקורין בחודש אלול נאמר ג”פ כי תצא למלחמה, פרשת כי תצא</div> <div style="text-align: right;"> למלחמה על אויביך וראית סוס ורכב וגו’, בסוף פר’ שופטים, וכאן כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו</div> <div style="text-align: right;"> ה’ אלקיך בידך, ולהלן כי תצא מחנה על אויביך, והוא כדאיתא בזוה”ק ובספה”ק שמרומז בזה על</div> <div style="text-align: right;"> המלחמה הנצחית שיש ליהודי עם אויבו בנפש הוא היצה”ר. ובחודש זה של ימי התשובה על יהודי לדעת</div> <div style="text-align: right;"> שכל מציאותו עלי אדמות היא למלחמה על אויביך, ועל זה נאמר כי תצא, מדבר על ירידת האדם</div> <div style="text-align: right;"> לעוה”ז, שהנשמה יורדת ממקום גבוה מעולם הנשמות אל מקום נמוך עולם התלאות והתאוות,</div> <div style="text-align: right;"> ואמרה תורה כי תצא, שמיד עם יציאת הנשמה מהעולמות העליונים לעוה”ז, המטרה למלחמה על</div> <div style="text-align: right;"> אויביך, שצריך מיד לפתוח במלחמה שלמענה ירד לעוה”ז, בכדי להשיג יעודו ותפקידו בעולמו. כל</div> <div style="text-align: right;"> ירידתו של יהודי לעוה”ז היא בכדי למלא שליחות עליונה שהטיל עליו הקב”ה, שכל הבריאה וכל יצורי</div> <div style="text-align: right;"> קדם בראם הקב”ה לצורך שליחות עליונה, ובמיוחד יהודי אשר יעודו הוא לעברך בברית ה’ אלקיך</div> <div style="text-align: right;"> ובאלתו ירד לעולם עם שליחות עליונה, למלחמה על אויביך, וזו כל תכלית חייו עלי אדמות. וכמאמר</div> <div style="text-align: right;"> מרן אדמו”ר בב”א זי”ע עה”פ (בראשית מה) ועתה לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלקים, שיהודי צריך</div> <div style="text-align: right;"> לומר לכל עניני עוה”ז תאוותיו ותשוקותיו, לא אתם שלתתם אותי הנה, לא למענכם ירדתי לעוה”ז, כי</div> <div style="text-align: right;"> האלקים, כל ירידתי לעוה”ז היא למען אלקותו ית’. וכמש”כ הרה”ק בעל נועם אלימלך בצעטיל קטן,</div> <div style="text-align: right;"> שהאדם לא נברא בעולם רק לשבר את הטבע. ומרן הס”ק מסלונים זי”ע אמר שיום שיהודי לא עשה</div> <div style="text-align: right;"> בו מאומה להכעיס את יצה”ר אינו נתואב ליום בחיים, שהרי לא פעל מאומה ביום הזה, והיינו לפי שכל</div> <div style="text-align: right;"> מטרת ירידתו לעולם היא לצורך השליחות העליונה של המלחמה על אויביך, ואם לא עשה כלום בנוגע</div> <div style="text-align: right;"> למלחמת היצר הרי לא פעל מאומה ביום זה.</div> <div style="text-align: right;"> ועל זה נאמר על אויביך, פי’ האויב המיוחד שלך, כמו שאמרו רבותה”ק זי”ע כי לכל אדם יש</div> <div style="text-align: right;"> תפקיד מיוחד שצריך למלאו, ולשם כך בא לעולם. והאות לדעת מהו תפקידו המיוחד הוא כשרואה הדבר</div> <div style="text-align: right;"> בו מתגבר עליו היצה”ר ביותר בכתות על טבעיים, הרי שזה אויבו המיוחד וזוהי הנקודה שתפקידו</div> <div style="text-align: right;"> לתקנה. וכנגדה צריכה להיות מכוונת בעיקר המלחמה, וכמאמר הרה”ק מקאליסק זי”ע שגם</div> <div style="text-align: right;"> היודעים איך לירות במלחמה צריכים לדעת לקלוע, שישנם היורים הנה והנה ואינם קולעים למטרה</div> <div style="text-align: right;"> ומבזבזים כדוריהם לשוא. על האדם לרכז כל כתותיו בנקודה בה מתגבר עליו היצה”ר ביותר, וכמאמר</div> <div style="text-align: right;"> רבוה”ק שיתכן שיהודי יעסוק כל ימיו בתורה ועבודה, ובבואו לעולם העליון ישאלוהו מה פעלת</div> <div style="text-align: right;"> בעולם, שאת עיקר תפקידו שלמענו נשלת לעולם לא תיקן. ועל הנקודה הזאת שבה הוא עיקר תפקידו</div> <div style="text-align: right;"> בעולמו נאמר כי תצא למלחמה על אויביך, וכדאי’ בספה”ק שא”א לכבוש את האויב המיוחד של האדם</div> <div style="text-align: right;"> רק ע”י מסירות נפש, ע”ד היוצאים למלחמה שיוצאים על מנת למסור את נפשם, כמ”כ במלחמת</div> <div style="text-align: right;"> היצר, במלחמה על אויביך, שהיא הנקודה המיוחדת הזאת שצריך לתקן, צריך לצאת למלחמה עליה</div> <div style="text-align: right;"> <div> במסירות נפש.</div> <div> והשליחות של יהודי בעולם היא לאו דוקא בעניני איסור, אלא גם בדברים המותרים, וכמש”כ</div> <div> רש”י בעניננו, במלחמת הרשות הכתוב מדבר, ופירשו צדיקים דהיינו המלחמה בעניני רשות והיתר,</div> <div> כי השליחות העליונה היא אפילו במותר. וכמ”ש הרה”ק ר’ מנדל מויטעבסק זי”ע בפרי הארץ שכל</div> <div> הנאה גשמית אפילו בדברים המותרים שיהודי נהנה היא נרגן מפריד אלוף, כי כל דבר גשמי אף המותר</div> <div> אם אינו עושהו לשם מצוה הר”ז בכלל אשר שנאמר ה’ אלקיך שהוא שנאוי מאד בעיני השי”ת, וע”כ</div> <div> הוא מפריד בין יהודי להשי”ת. ואיתא בתורת אבותעל מש”נ היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים</div> <div> אם כבנים אם כעבדים, שע”ז גופא יש משפט ודין בראש השנה, באיזה אופן עובד יהודי להשי”ת, אם</div> <div> כבנים כבן שכל הפצו לעשות נחת רוח לאביו, או כעבדים שעובדים רק מיראה. ואמנם מי שהוא בבתי’</div> <div> בן אין נפק”מ אצלו אם זה איסור או היתר, שאינו עושה אפילו דברים המותרים שהם בבהי’ מפריד</div> <div> אלוף, ומכריז מלחמה על ענינים אלו, ביודעו ששליחותו בעולם היא להלתם ביצרו בהיתר</div> <div> כבאיסור.</div> <div> וזהו אומרו כי תצא למלחמה, שתדע כי מעת יציאתך לעולם מוטלת עליך שליחות עליונה</div> <div> למלחמה על אויביך שעבורה באת לעולם, ובכל ענין שבא לפניו צריך יהודי לדעת תפקידו שהוא</div> <div> למלחמה על אויביך. ובראש השנה שכל הבריאה עומדת למשפט ודנים כל יצורי קדם האם יש עוד</div> <div> צורך בקיומם אם לאו, הרי על יהודי במיוחד המשפט כפול, הן הדין בתוך כללות הבריאה, אם מתמלאת</div> <div> על ידו הכוונה העליונה בבריאתו, ונוסף לזה הדין הפרטי שדנים אותו בתור בעל בתירה האם הוא בותר</div> <div> ועושה כרצון ה’ למלא שליחותו עלי אדמות.</div> <div> ועוד מרומז באומרו כי תצא, שהיוצא למלחמה הזאת עליו לצאת מעצמו לגמרי, היינו שיצא מכל</div> <div> מציאותו וישתחרר מטבעיותו ומכל תכונות נפשו, כל’ הרמב”ם (הל’ מלכים פ”ז הט”ו) על היוצא</div> <div> למלחמה, שישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד ולא יחשוב לא באשתו ולא בבניו אלא ימחה זכרונם</div> <div> מלבו ויפנה מכל דבר למלחמה. והוא הדין ביוצא למלחמת היצר, שצריך לצאת מכל מציאותו</div> <div> וטבעיותו ומכל תכונות נפשו. יש אנשים היוצאים למלחמה זו יתד עם טבעיותם ותכונות נפשם,</div> <div> שרוצים להכניע האויב בתוך המציאות שנמצאים בה. אך התורה מלמדת כי לנצת במלחמה זו אי</div> <div> אפשר רק ע”י כי תצא, שיצא לגמרי מכל מציאותו, ע”י שישים נפשו בכפו ויפנה מכל דבר למלחמה</div> <div> כל’ הרמב”ם.</div> <div> עוד יש לפרש אומרו כי תצא, כי הכלל הראשון במלחמה הוא שלא תמתין עד שהוא יתקיף אותך</div> <div> בבחי’ פחז עליו יצרו, אלא תקדים ותצא אתה למלחמה עליו. וכמאמר רבוה”ק, ה’ איש מלהמה,</div> <div> הקב”ה הוא עם איש יהודי היוצא למלחמה עם היצה”ר. וזה שכתבה התורה, כי תצא למלתמה על</div> <div> אויביך, או אז ונתנו ה’ אלקיך בידך, אם אתה תקדים ותפתח במלחמה, אז ונתנו ה’ אלקיך בידך ושבית</div> <div> שביו, כי ה’ עם איש מלחמה. וזה מה רמצינו במלחמת עמלק שהיו לו גם נצחונות גדולים, כי</div> <div> שם היה ויבא עמלק, שהוא בא ראשון ולא יצאו נגדו תחילה. כי אם היצה”ר בא ראשון ומשתלט</div> <div> על האדם אז קשה לעמוד כנגדו, וכמאתז”ל (סוטה ג.) אין אדם עובר עבירה אא”כ נכנסה בו רוח שטות.</div> <div> אך כי תצא למלחמה על אויביך, ונתנו ה’ אלקיך בידך, אם יהודי יוצא ראשון למלחמה, בידיעה שעל</div> <div> כל צעד ושעל צריכה להיות הכרזת מלתמה על הצר הצורר, אז ונתנו ה’ אלקיך בידך. אבל אם אינו</div> <div> עושה מאומה עד אשר ויבא עמלק, אז וילחם עם ישראל ברפידים, ברפיון ידים. ההתחלה אצל יהודי</div> <div> לתשובה ולכל עניני עבודה, כי תצא למלתמה, שאתה תפתח במלחמה, כי אם תמתין עד אשר יבא</div> <div> עמלק וכבר נכנסה הרוה שטות שוב לא תוכל לשלוט. רק כי תצא למלחמה על אויביך אז ונתנו</div> <div> ה’ אלקיך בידך.</div> <div> וראית בשביה אשת יפת תואר וגו’. כאן מלמדת התורה עוד, שגם אם יהודי ניצח את היצה”ר בקרב</div> <div> הראשון לבל יתשוב שמעתה הוא כבר בטוח בנצחונותיו, אלא גם לאחר שנתנו ה’ אלקיך בידך</div> <div> נותנים לו עוד נסיון, כמש”נ בהמשך וראית בשביה אשת יפת תואר וכל הפרשה, שאחרי שניצח בנסיון</div> <div> אחד נותנים לו נסיון שני. וכדאיתא במאור עיניים (פר’ וארא) על מאחז”ל עשרה נסיונות נתנסה אברהם</div> <div> אבינו, דכמ”כ כל יהודי צריך לעבור בימי חייו עשרה נסיונות. שכל חייו של יהודי רצופים נסיונות</div> <div> <div> וזוהי המטרה שלמענה ירד לעולם. והקב”ה עוזר ליהודי, כשהוא זוכר שיש לו שליחות עליונה אז</div> <div> מובטחת לו הצלחה עליונה, ונתנו ה’ אלקיך בידך ושבית שביו.</div> <div> והתנאי הראשון ביציאה למלחמה הוא האמונה בנצחון הסופי, שזהו סד”כ בפר’ שופטים כי תצא</div> <div> למלחמה על אויביך וראית סוס ורכב עם רב ממך לא תירא מהם כי ה’ אלקיך עמך המעלך מארץ מצרים, ואי’</div> <div> בתורת אבות, ר”ל כשתצא להלחם עם היצר, וראית סוס ורכב, הם הס”מ וכל כת דיליה, עם רב ממך,</div> <div> שתראה עם רב מהחיצונים שהם ממך, שנולדו מחטאיך רח”ל, לא תירא מהם כי ה’ אלקיך עמך המעלך</div> <div> מארמ”צ, היינו כשם שבהיותך שקוע במ”ט שערי טומאה במצרים, עם כל זה הוציאך השי”ת משם</div> <div> והביא אותך אליו להיות לו לעם סגולה. והיינו שעליו לדעת ולהאמין שכחו של יהודי חזק יותר מכל</div> <div> אויב שהוא, ובשעה שהיצה”ר מעמיד נגדו את כל מרכבת הקליפה סוס ורכב עם רב ממך,</div> <div> אזי תפקידו להאמין שכל אלו לא יוכלו להכניעו, והנצחון הוא בידו שהבא לטהר מסייעין אותו, כיון</div> <div> שאין כח בעולם יותר חזק מכחו של יהודי. ועל זה נאמר והיה כקרבכם אל המלתמה ונגש הכהן ודבר אל העם</div> <div> ואמר אליהם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על אויביכם אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל</div> <div> תערצו מפניהם כי ה’ אלקיכם ההולך עמכם להלחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם. אמונה זו שוודאי ינצח</div> <div> היא היסוד הראשון, שרק בכחה שייך לנצח במלחמה. וע”כ איש הירא ורך הלבב, שאין לו האמונה הזאת, ילך</div> <div> וישוב לביתו. אמנם אם תצא למלחמה מתוך האמונה בנצחון, אזי ונתנו ה’ אלקיך בידך.</div> <div> וע”כ קוראים פרשיות אלו תמיד בחדש אלול, שהוא קודם התחדשות שנה חדשה. היות וכל</div> <div> שנה היא יחידה בפני עצמה, שהיא התחדשות הבריאה, ולכל אדם יש את תפקידו המיוחד מה שצריך לתקן</div> <div> בהתחדשות הבריאה של שנה זו. וזה מרומז בפרשה זו, כי תצא למלחמה על אויביך, כי תצא, היינו בצאתך</div> <div> מהשנה שעברה לקראת השנה החדשה, למלחמה על אויביך, שצריך לפתות במלחמה על אויבו המיוחד נקודת</div> <div> הרע שבקרבו. וכמ”כ מרומז בכי תצא למלחמה, שיהודי צריך להתגייס לצבא ה’ ולהתמסר לגמרי</div> <div> למלחמה, שעיקר תפקידו של יהודי לקראת השנה החדשה הוא לשנות מציאותו וטבעיותו, שישנם כאלו</div> <div> שקודם הימים הנוראים עושים תשובה על חטאים פרטיים אלו או אחרים אך אינם משנים את מציאות חייהם,</div> <div> ועיקר העבודה והמלחמה היא לשנות את כל מציאותו וטבעיותו, שלזה צריך מסי”נ בכחות על טבעיים, ורק אז</div> <div> ונתנו ה’ אלקיך בידך, כי להשיג נצחונות וכיבוש האויב שייך רק ע”י מסי”נ.</div> <div> ב.</div> <div> וכאמור התורה הק’ אומרת שהתנאי לונתנו ה’ אלקיך בידך הוא כי תצא למלחמה, שתקדים</div> <div> אתה ותצא למלחמה על היצה”ר קודם שהוא בא אליך, והוא בכלל מאמרם ז”ל (ברכות ה.) לעולם ירגיז אדם</div> <div> יצר טוב על יצר הרע. כי בשעה שהיצה”ר כבר התקיף את האדם נאבד ממנו ישוב הדעת ונכנסה בו רוח</div> <div> שטות, ואין לו כח להשיב מלחמה שערה. וי”ל האיך ירגיז אדם יצ”ט על יצה”ר, ובמה יצא הוא תחילה</div> <div> למלחמה על אויביך, ע”פ דברי רש”י הנז’ שבמלחמת הרשות הכתוב מדבר, ומרומז למלחמת היצר</div> <div> בעניני רשות והיתר. וכנז’ שכל הנאה גשמית גורמת פירוד בדביקות של יהודי להשי”ת.</div> <div> תכלית כל הבריאה היא שיהודי יהיה דבוק בה’, וההנאה של היתר עושה פירוד בינו להשי”ת. ומה”ט</div> <div> תופס ענין קדושים תהיו מקום גדול ביותר בתוה”ק, וכן בדבר ה’ קודם קבלת התורה נאמר ואתם תהיו לי</div> <div> ממלכת כהנים וגוי קדוש, כי זה היעוד של יהודי להיות גוי קדוש, שאז הוא יותר חזק מהיצה”ר. וזהו פי’</div> <div> לעולם ירגיז אדם יצ”ט על יצה”ר, היינו בעניני היתר, קודם שבא היצה”ר לפתותו לאיסור, שעניני היתר</div> <div> עדיין אינם בתחום היצה”ר, שאין בהם איסור אלא שגורמים פירוד בין יהודי להשי”ת. וע”ז נאמר כי תצא</div> <div> למלחמה, שתפתח אתה במלחמה בעניני רשות והיתר, ואז ונתנו ה’ אלקיך בידך, כי עי”ז הוא נהיה דבוק</div> <div> בהשי”ת ואין ליצה”ר שלטון עליו. וזו העצה היחידה נגד היצה”ר, שיהודי יהיה דבוק בה’.</div> <div> עוד י”ל במאמר לעולם ירגיז אדם יצ”ט על יצר הרע, שנאמר על העתים הנעלים של הימים</div> <div> הקדושים וימים הנוראים, בהם איש יהודי משתחרר קימעא משלטון היצר, ואז תפקידו להרגיז יצר טוב על</div> <div> יצר הרע, כי כשהיצה”ר כבר בא על האדם אזכבר אינו שולט על עצמו, ע”כ תצא למלחמה עוד לפני בוא</div> <div> היצה”ר, והיינו בזמנים הטובים בהם אין שלטון היצה”ר חזק, אז יקבל על עצמו בהחלטה נחושה להלחם עד</div> <div> טיפת הדם האחרונה. ועי”ז ונתנו ה’ אלקיך בידך, שיוכל להתגבר גם בעת שיבוא היצה”ר, למרות שהוא</div> <div> כבר מבולבל בדעתו, כי יהודי הוא חלק אלו’ ממעל והקבלה שקיבל על עצמו בזמנים הטובים בעודנו</div> <div> <div> שליט על עצמו תעמוד לו שיתנו ה”א בידך. וזאת מלמדת כאן התורה באומרו כי תצא למלחמה על אויביך,</div> <div> שלא תמתין עד שהיצה”ר יבוא אליך אלא צא אתה למלחמה עליו להרגיז יצ”ט על יצה”ר, הן בעניני רשות והן</div> <div> שיקבל ע”ע בזמנים הטובים, שאז יהיה לזה קיום, שאפילו עת שמאבד את הדעת עומדת לו ההחלטה הנחושה</div> <div> שקיבל על עצמו.</div> <div> ועוד י”ל בזה, כמאתז”ל (קידושין ל:) בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין. ליהודי יש</div> <div> עצה כנגד היצה”ר והיא תורה תבלין, שכח התורה הוא כח הקדושה שעל ידו נהיה יהודי דבוק בהשי”ת</div> <div> ואז אין ליצה”ר שום שליטה עליו. וע”ז נאמר כי תצא למלחמה, שאם הוא יוצא למלחמה וכלי זינו</div> <div> בידו אז ונתנו ה’ אלקיך בידך, אך כאשר היצה”ר מתקיפו והוא בידים ריקות איך יעמוד כנגדו. וכמו</div> <div> במלחמת עמלק שאתז”ל בכ’ ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים, שרפו ידיהם מן התורה, והיינו שלא</div> <div> היה להם כל נשק כשבא עליהם עמלק למלחמה, וע”כ נשארה המלחמה לה’ בעמלק מדור דור, שבימי</div> <div> משה לא ניצחו אותו נצחון גמור, שהיה רק ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב, שרק החליש אותם</div> <div> אבל לא השמידם לגמרי, ורק בהניח ה’ אלקיך לך מכל אויביך מסביב וגו’ ימחו אותו לגמרי, והכל מפני</div> <div> שלא קיימו ישראל כי תצא למלחמה על אויביך בבחי’ ירגיז יצ”ט על יצה”ר, אלא ויבא עמלק עליהם וילחם</div> <div> עם ישראל ברפידים כשלא היו בידם כלי מלחמה.</div> <div> והנה במאה”כ תמחה את זכר עמלק מתחת השמים עמדו המפרשים על אומרו מתחת השמים</div> <div> שמיותר לכאורה. וי”ל בזה ע”פ מד”א במדרש (ב”ר פז,ח) על הנאמר ביוסף בעת הנסיון וינם ויצא</div> <div> החוצה, קפץ בזכות אבות, כד”א באברהם ויוצ אותו החוצה. וביארנו בזה ע”פ מה שדרשו חז”ל על</div> <div> ויוצא אותו החוצה שהעלה אותו למעלה מכיפת הרקיע, כי מתחת לכיפת השמים היינו בתוך הטבעיות לא היה</div> <div> יכול אברהם להוליד בנים, רק ע”י ויוצא אותו החוצה מעל כיפת השמים, מעל הטבעיות, היה אפשר שיהיו לו</div> <div> בנים. ועד”ז היה בעת הנסיון אצל יוסף, כדאיתא שהיצה”ר של כל העולם נתלבש אז ביוסף ובאופן טבעי לא</div> <div> היתה שום דרך שיוכל לעמוד בנסיון, ורק ע”י וינם ויצא החוצה שקפץ בזכות אבות ונתעלה מעל כיפת</div> <div> השמים למעלה מעוה”ז, שנתרומם מעל הטבעיות, הצליח להתגבר על הנסיון. ובזה יש לפרש אומרו</div> <div> תמחה את זכר עמלק מתחת השמים, עמלק הוא כח הקליפה והסט”א שורש הרע של העולם, ומלחמת</div> <div> עמלק מורה על מלחמת היצר. וע”ז אמר בהניה ה’ אלקיך לך מכל אויביך תמחה את זכר עמלק מתחת</div> <div> השמים, שכל כוחו של עמלק הוא רק מתחת השמים, אבל מעל כיפת השמים אין לקליפת עמלק שום שלטון,</div> <div> כאשר יהודי מתרומם ויוצא מעל הטבעיות בבחי’ קפץ בזכות אבות אין ליצה”ר שום שליטה עליו,</div> <div> שזהו כחה של מסירות נפש, שאם יהודי הולך במסירות נפש לא יוכל לו שום כח שבעולם.</div> <div> ג.</div> <div> וי”ל עוד במשמעות כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה”א בידך, שכאמור מרומז בפרשה</div> <div> זו ע”ד העבודה לזמני התשובה של אלול והימים הנוראים שאז יוצא יהודי למלחמה על היצה”ר</div> <div> האויב הנצחי. וע”ז נאמר על אויביך כמודגש בספרי כנגד אויביך, היינו שהמלחמה אינה על פרט זה או</div> <div> אחר, אם ישמע בקול היצה”ר לעשות העבירה שמפתהו או יתגבר עליו וימאן לעשות העבירה, אלא בתקופה</div> <div> זו המלחמה היא על אויביך כנגד אויביך, להשתלט לגמרי על אויביך ולהכניעו תחת ידך. והדרך בזה</div> <div> היא כמו שאמרו צדיקים עה”פ סור מרע ועשה טוב, שתסור מרע ע”י עשה טוב. והבי’ בזה, ע”פ משאחז”ל</div> <div> במדרש (ויק”ר כא,ה) עה”פ בתחבולות תעשה לך מלחמה, אם עשית חבילות של עבירות</div> <div> עשה כנגדן חבילות של מצוות, שלא כתיב איזה מצוות יעשה ורק שירבה במצוות, בתורה בעבודה בחסד</div> <div> ובמעשים טובים. והענין בזה כי כל דבר טוב שיהודי עושה הריהו מחזק בזה את כח הטוב שבו ומחליש את כח</div> <div> הרע, וכמו שאמר מרן אדמו”ר בב”א זי”ע, שכל דף גמרא שיהודי לומד הריהו מחליש בזה את כח היצה”ר,</div> <div> והיינו שאפילו אם אין זה בענינים שבהם היצה”ר מתגרה בו מ”מ עצם הדבר שעושה חבילות של מצוות</div> <div> הריהו מחליש בזה את כח הרע. וזהו סור מרע ע”י עשה טוב, שירבה בעשה טוב כמה שיותר. ונכלל במאחז”ל</div> <div> הנז’ לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצה”ר, שהוא לאו דוקא בפרט שבו היצה”ר מתגבר עליו, אלא באופן כללי</div> <div> ירגיז יצ”ט על יצה”ר לחזק כח הטוב ולהחליש כח הרע. וזהו כי תצא למלחמה על אויביך, לא מאבק מקומי</div> <div> על פרט זה או אתר, אלא מלחמה כללית להשתלט לגמרי על אויביך, שזו יעודה ותפקידה של התקופה זאת.</div> <div> <div> אמנם משמעות יעשה כנגדן חבילות של מצוות, משמע יותר באותו ענין ומדה שהיצה”ר מתגרה בו,</div> <div> דהיינו שלא זו בלבד שימאן מלעשות כפיתוי היצר, שבזה עדיין אינו כובש אותו, אלא שיתקן לגמרי את</div> <div> שורש הרע, והמדה אשר בה היצה”ר מתגבר עליו במיוחד יכניסה לקדושה ויתקנה בשורשה ובמקורה.</div> <div> וכמד”א בקדושת לוי מהרה”ק מברדיצ’וב זי”ע עה”פ (בראשית ו) ונח מצא חן בעיני ה’, שלא מצינו עוד</div> <div> אחרים שנאמר עליהם תואר זה של מצא חן בעיני ה’, ומפרש שהקליפה של אותו הדור היתה נשיאת חן</div> <div> דטומאה, כמד”כ ויראו בני הא’ את בנות האדם כי טובות הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו, וע”ז נאמר ונח</div> <div> מצא חן בעיני ה’, שמצא מדה זו של חן בה היה הדור פגום, ואותה הגביה להשי”ת לחן בעיני ה’, שעסק בתורה</div> <div> ועבודה ומעשים טובים במדה זו של נשיאת חן, שהשתוקק למצוא חן בעיני ה’ ע”י עבודתו</div> <div> ותורתו. והוא ענין מדה כנגד מדה, שמדה זו שבה הוא פגום יתקן ויכניסה אל הקדושה לעבודת ה’.</div> <div> וזהו פי’ אם עשית חבילות של עבירות במדה מסוימת עשה כנגדן חבילות של מצוות באותה מדה עצמה</div> <div> כדי לתקנה בשרשה. וזהו כי תצא למלחמה על אויביך, כנגד אויביך, שעיקר התפקיד בתקופה זו הוא להשתלט</div> <div> לגמרי על אויביך, שלא תסתפק בזה שאינך שומע בקול היצה”ר, כי הא בהא תליא שכל זמן שאינך מכניעו</div> <div> הרי אף אם סרבת לו פעם אחת יבא עוד ועוד, עד אשר תכניעו ותשתלט עליו</div> <div> לגמרי. וזהו מאחז”ל (אבות ד) איזהו גבור הכובש את יצרו, היינו שכובש אותו ומכניעו לגמרי תחת ידיו.</div> <div> ונכתב הענין בתורה בלשון מלחמה להורות שהוא ע”ד מלתמה בין המדינות, שכל עוד שאין כובשים את ארץ</div> <div> האויב ונוטלים השלטון אין זה נצחון סופי, על אף שניצחו בשדה הקרב וגרם לו נזקים עצומים, כך גם הנצחון</div> <div> הגמור במלחמת היצר הוא בידי הכובש את יצרו, שהשלטון בידיו והוא האדון והשליט על היצה”ר. וזהו אומרו</div> <div> על אויביך שהוא לכאורה מיותר, אלא שבא הכתוב להדגיש כדברי הספרי כנגד אויביך, שתטול את השלטון</div> <div> עליו באופן מוחלט.</div> <div> (נתיבות שלום פרשת כי תצא)</div> </p></div> </p></div> </p></div> </p></div> <div style="text-align: right;">  </div>

מקורות- פוסט מודרניזם מתוך משקפי הקבלה