מקורות- פרק ה’
2013-08-21זמן קריאה: 4 דקות
<div style="text-align: right;"> <u><strong>אותיות – בנין העולם</strong></u></div>
<div style="text-align: right;"> <u>בראשית</u></div>
<div style="text-align: right;"> בראשית באורייתא שנקרא ראשית דרכו ברא קודשא בריך הוא עלמא נמצא כל דבר נברא על ידי התורה וכח</div>
<div style="text-align: right;"> הפועל בנפעל אם כן בכל דבר ובכל העולמות כח התורה וכן האדם דכתיב (במדבר י”ט, י”ד) זאת התורה אדם</div>
<div style="text-align: right;"> כאשר יתבאר והתורה וקודשא בריך הוא חד נמצא בכל דבר הוא חיות הקב”ה: ואתה מחיה את כולם וצמצם</div>
<div style="text-align: right;"> כביכול עד מדרגות התחתונות והושם חלק אלו”ה ממעל תוך חשכת החומר כי כל עיקר כוונה היא שיתעלו</div>
<div style="text-align: right;"> מדרגות התחתונות למעלה ולהיות יתרון האור מן החושך. …….</div>
<div style="text-align: right;"> ונחזור לענין כיון שבכל דבר הוא התורה המחיה הדבר ההוא אין להביט בכל דבר אל גשמיותה כי אם אל</div>
<div style="text-align: right;"> פנימית הדבר בסוד החכם עיניו בראשו ואמר בזוהר וכי באן עיני דבר נש אלא חכימא מסתכל מאן דקיימא על</div>
<div style="text-align: right;"> רישא ר”ל בכל דבר מביט אל ראשית הדבר ההוא מאין נשתלשלה ומי שרשה של הדבר ההוא: וזהו בראשית</div>
<div style="text-align: right;"> ברא וכו’ בתורה נברא השמים והארץ שהם כללות הכל וכל דבר שבהם. כמאמר רז”ל את לרבות תולדות</div>
<div style="text-align: right;"> והארץ ר”ל מי שמשוקע בארציות היתה תוהו ובוהו מפני שאינו מביט אל החיות ובאמת מעצמם הם תוהו</div>
<div style="text-align: right;"> ובוהו. ופירש רש”י שאדם תוהא ומשתומם על בוהו שבה. ר”ל מי שהוא אדם תוהא ומשתומם על הכסיל</div>
<div style="text-align: right;"> המשוקע בארצות הרי בו הוא ר”ל הרי בו הוא חיות של הקודשא בריך הוא והוא אינו מבין ומתרחק ממנו:</div>
<div style="text-align: right;"> וכשהאדם מסתכל בכל דבר אל החיות מקיים שויתי ה’ לנגדי תמיד שבכל דבר משוה נגדו הויה מהוה כל הויה:</div>
<div style="text-align: right;"> להבין הענין דנודע מה שאמרו רז”ל במסכת תענית עמוד אחד יש בעולם מן הארץ עד לרקיע ומנו צדיק כי</div>
<div style="text-align: right;"> נודע ממה שכתוב אצלנו במקום אחר שהבורא ב”ה ברא את כל העולמות בהתורה שהם כ”ב אותיות התורה</div>
<div style="text-align: right;"> שהבורא ב”ה צמצם את עצמו באותיות ותחילת צמצומו ואצילותו היה באות א’ ואחר כך צמצם אור שפעת</div>
<div style="text-align: right;"> יקרו והדרו עם אות א’ באות ב’ וכן עם אלו ב’ אותיות באות ג’ וכן מאות לאות הן התגלות אלהותו עד אות</div>
<div style="text-align: right;"> תי”ו שתי”ו הוא סוף המדריגות ששם הוא טוב ורע תי”ו תחיה תי”ו תמות שהיא הבחירה כנודע והצדיק</div>
<div style="text-align: right;"> האמיתי צריך לקשר את עצמו עם כל המדרגות אפילו עם מדרגות התחתונים שהוא במקום הבחירה שהוא</div>
<div style="text-align: right;"> בחינת תי”ו ולקרב את עצמו עמהם במדריגה אחר מדריגה בסוד תשר”ק עד אות א’ שהוא אלופו של עולם</div>
<div style="text-align: right;"> מאחר שאפילו המדריגות התחתונות נבראו באותיות התורה כי גם אות תי”ו הוא האותיות התורה שגם שם</div>
<div style="text-align: right;"> צמצם התגלות אלהותו של אלופו של עולם כאמור אלא שהוא בסוף המדריגה רחוק מן הא’ על כן צריך הצדיק</div>
<div style="text-align: right;"> המקשר את עצמו בבורא ב”ה לקשר את עצמו בבחינת כל האותיות של התורה מתי”ו עד האל”ף לקרב כל</div>
<div style="text-align: right;"> המדריגות לאלופו של עולם שזהו עיקר עבודה השלימה שיתעלו למעלה כל המדריגות התחתונות כנודע כל זה</div>
<div style="text-align: right;"> ממה שכתוב אצלנו במקום אחר: (מאור עיניים – בראשית)</div>
<div style="text-align: right;"> <strong>לך לך פירש רש”י להנאתך ולטובתך.</strong> הנה אמרו רז”ל פסוק האמנם אלם צדק תדברון ג’ מה יעשה אדם</div>
<div style="text-align: right;"> בעולם הזה ישים עצמו כאלם יכול אף בדברי תורה תלמוד לומר צדק תדברון דנודע מה שכתוב (תהלים נ”א,</div>
<div style="text-align: right;"> י”ז) אדני שפתי תפתח כי הבורא ב”ה מלא כל הארץ כבודו לית אתר פנוי מיניה אך שכבודו הוא לשון לבושיה</div>
<div style="text-align: right;"> כנודע שהוא יתברך מלובש בכל דבר ובחינה זו נקרא שכינה ששוכן בכל דבר והוא השם אדנ”י ברוך הוא</div>
<div style="text-align: right;"> וברוך שמו ונקרא גם כן עולם הדיבור כי בדבר ה’ שמים נעשו ובאורייתא ברא קודשא בריך הוא עלמא דהיינו</div>
<div style="text-align: right;"> בעשרים ושתים אותיות התורה עולם הדיבור נבראו כל הנבראים ואיתא בספר יצירה קבען בפה האדם וזהו</div>
<div style="text-align: right;"> אדני שפתי תפתח ולכן אמרו רז”ל ששקול לשון הרע כנגד עבודה זרה וכו’ כי כשמדבר לשון הרע אינו מאמין</div>
<div style="text-align: right;"> שדיבורו הוא עולם הדבור מדת אדנות וזהו אשר אמרו ללשונינו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו כמבואר</div>
<div style="text-align: right;"> אצלנו במקום אחר וזהו ישים עצמו כאלם פירוש עצמיותו דהיינו שלא ידבר שום דיבור רק כשיאמין שמחמת</div>
<div style="text-align: right;"> עצמו הוא אלם רק שדבורו הוא עולם הדבור מדת אדנ”י כנ”ל ואמר יכול אף בדברי תורה לא ילמוד רק</div>
<div style="text-align: right;"> כשמאמין כנ”ל תלמוד לאמר צדק תדברון מצוה ללמוד אף שלא לשמה וזהו שאמרו רז”ל השח שיחה בטילה</div>
<div style="text-align: right;"> עובר בעשה שנאמר ודברת בם ולא בדברים בטלים ולכאורה איך אפשר שלא ידבר שום דבור רק דברי תורה</div>
<div style="text-align: right;"> כנשמע מלשון ודברת בם כו’ אך הפירוש הוא כך ודברת בם רצה לומר כל מה שתדבר תאמין שאתה מדבר עם</div>
<div style="text-align: right;"> התורה שדבורה הוא עולם הדבור כ”ב אותיות התורה כנ”ל וכשמדבר בהנהגת העולם אל יחוש כי באוייתא</div>
<div style="text-align: right;"> ברא קודשא בריך הוא עלמא ובאורייתא מתנהג עלמא שכל העולמות מתנהגים על ידי כ”ב אותיות התורה</div>
<div style="text-align: right;"> עולם הדבור רק שיאמין זה כנ”ל אבל כשמדבר לא לשום הנהגת העולם זהו נקרא דברים בטילים: (מאור</div>
<div style="text-align: right;"> עיניים -לך לך)</div>