אמתטריקס

<div style="text-align: right;"> <u><strong>האחד – משה – משיח</strong></u></div> <div style="text-align: right;"> ונודע שלכל הנ”ל צריך לקנות בתוכו דעת מתחלה שיביאהו לדעת ולהשכיל על דרכיו בכדי שלא יטעהו היצר</div> <div style="text-align: right;"> הרע כנודע ונודע שהדעת הוא בחינת משה כמו שכתוב בזוהר אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא עד ששים</div> <div style="text-align: right;"> רבוא דרי שהתפשטות הדעת שהוא בחינת משה הוא בכל נשמות ישראל שהן ששים רבוא שרשי נשמות נמצא</div> <div style="text-align: right;"> כי הדעת הנמצא בכל אחד ואחד הוא התפשטות משה כל אחד לפי מדריגתו וכפי רבוי הדעת שבו כן הוא אצלו</div> <div style="text-align: right;"> בחינת השפלות והענוה וכן זוכה לרבוי השראת השכינה כשיעור הדעת שבו וכשיפור השפלות שבו:</div> <div style="text-align: right;"> וז”ש משה מן התורה מנין פירוש לבוא לבחינת משה שהוא סוד הדעת מן התורה מנין איך לקנות זו הדעת על</div> <div style="text-align: right;"> ידי איזה סיבה ואמר להם בשגם בשר בשגם זה משה שעולה בגימטריא משה הוא בא לבחינת דעת על ידי</div> <div style="text-align: right;"> שיחזיק את עצמו לכל הפחות למדריגות שפלות זו שידמה בדעתו שהוא בשר שמצדו לא היה אפשר לעשות</div> <div style="text-align: right;"> שום עבודה בעבודת אלקות בלעדי חיות הבורא ב”ה ועל ידי יזכה לבחינת משה ויבוא למדריגה אחר מדריגה</div> <div style="text-align: right;"> לשפלות וענוה בגדר היותר גדול שהוא בחינת ענוה הנקרא מה שאותיות משה הוא מה והש’ רומז לתלת אבהן</div> <div style="text-align: right;"> שהיא מרכבה עליונה כנודע שזכה לזה על ידי בחינת מה והבן: (בראשית)</div> <div style="text-align: right;"> כי הצדיק מייחד דברים ארציים וגשמיים עם בחינת שמים ונודע כי כל אדם העובד הבורא ברוך הוא באמת</div> <div style="text-align: right;"> צריך להביא בחינת חלק משיח שלו כנודע כי אדם ראשי תיבות אדם דוד משיח ונודע מה שאמר בש”ם כי</div> <div style="text-align: right;"> קומות אדם הראשון היה מסוף העולם ועד סופו הכוונה בזה כי היו כלולים בו כל הנשמות שמסוף העולם עד</div> <div style="text-align: right;"> סופו עם כל בחינותיהם עד אחר החטא שנתמעט קומתו ונפלו כמה וכמה נשמות בעמקי הקליפות ובחינת משיח</div> <div style="text-align: right;"> הוא גם כן שצריכין ישראל לעשות קומה שלימה עם כל בחינותיה כמו שהיתה באדם הראשון קודם המיעוט</div> <div style="text-align: right;"> וכל עובד השם יתברך צריך להעלות חלק שלו להכין חלקו מן קומה הנזכר וכל זה על ידי בחינת כל על ידי</div> <div style="text-align: right;"> שמייחד שמים וארץ שיקיים בכל דרכיך דעהו (משלי ג’, ו’) אף בגשמי כנודע וזהו כל להביא לימות המשיח</div> <div style="text-align: right;"> לבחינת חלק משיח השייך לו על ידי מדת כל.</div> <div style="text-align: right;"> וכן צריך כל אחד מבני העולם עד שיכינו הקומה הנזכרת כמו שהיתה קודם המיעוט ואז יהיו כלולים במשיח</div> <div style="text-align: right;"> כל הנשמות וכל הבחינות מכל ישראל ומה שאמר רבי אלעזר בן עזריה ולא זכיתי שתאמר כו’ הוא כי לא מכל</div> <div style="text-align: right;"> אדם זוכין ללמוד ורבי אלעזר בן עזריה קבל על זה שלא זכה שיהיו דבריו נשמעין בזה הדרש עד שדרשה בן</div> <div style="text-align: right;"> זומא וזיכה לדורו והבן:</div> <div style="text-align: right;"> (מאור עיניים – ואלה שמות)</div> <div style="text-align: right;">  </div> <div style="text-align: right;"> ונודע כי כל העולם עם כל הנבראים צריכים לקבל החיות מהבורא ברוך הוא בכל עת ובכל רגע כמו שכתוב</div> <div style="text-align: right;"> ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית כי במעשה בראשית היה הבריאה על ידי חיות חדש שנאצל</div> <div style="text-align: right;"> מהבורא ברוך הוא בכל הנבראים וכמו כן גם בכל עת ובכל רגע צריכים שלא יופסק מהם החיות תמיד ויושפע</div> <div style="text-align: right;"> עליהם בתמידות בהשתלשלות מלמעלה למטה מעילה לעלול שאם יצוייר ח”ו העדר חיותו מן העולם אפילו</div> <div style="text-align: right;"> רגע אחד היה העולם ומלואו בטל ממציאות כנודע אך איך יתכן שהבורא ברוך הוא שהוא בלתי בעל תכלית</div> <div style="text-align: right;"> וגבול שהוא אין סוף ברוך הוא שאין לו שום דמיון כלל עם כל הנבראין שהם בעלי תכלית וגבול ואיך יקבלו</div> <div style="text-align: right;"> <div> החיות מאין סוף ברוך הוא שלא על ידי ממוצע בינם לבינו ברוך הוא מאחר שאין להם שייכות ודמיון כלל</div> <div> בשום אופן לו יתברך:</div> <div> אך האמת דנודע כי הצדיק הוא יסוד עולם כי הוא היסוד והצנור שמעבר השפע והחיות היורד לכל העולם</div> <div> ולכל הנבראים הוא על ידו ובשבילו שהוא עושה השביל והמסילה שירד החיות וההשפעה על ידי התקשרותו</div> <div> בבורא יתברך תמיד הוא משכן לבחינת א’ שהוא אלופו של עולם השוכן בתוכו כמו שכתוב (שמות כ”ה, ח’)</div> <div> ושכנתי בתוכם והוא חלק ה’ ממש ויש לו שייכות כביכול עם הבורא יתברך מצד חלק נשמתו שהוא חלק הא’</div> <div> וגם עם הנבראים יש לו גם כן שייכות והתדמות על ידי בחינת דם שהוא נפש הבהמיש מלובש בהדם שהוא</div> <div> שוה לכל נפש ולכל הנבראים ולכך נאות ויפה לו שיהיה ממוצע בין הבורא ברוך הוא ובין העולם ומלואו</div> <div> לקשר הכל בו יתברך להריק השפע לנבראים על ידי שבילוש הוא מתקן על ידי עבודתו ודביקותו בו יתברך.</div> <div> כמו שאמרו על פסוק (קהלת י”ב, י”ג) כי זה כל האדם כל העולם לא נברא אלא בשביל זה ואמרו תיבת נברא</div> <div> שהוא לשון היה מדלא אמרו כל העולם לא ברא כו’ אך כי באמת בריאת העולם הוא דבר ההוה תמיד כי בטובו</div> <div> מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית על ידי השפעתו החיות בנבראים ובכל יום ובכל עת ובכל שעה נברא</div> <div> העולם בבחינה זו על ידי הורדת השפע והחיות וזהו הפירוש כי זה כל האדם פירוש מאחר שהצדיק הוא בחינת</div> <div> אדם שהוא בחינת א’ דם שנתאחדו בו לא נברא העולם בהוה תמיד על ידי הורדת השפע והחיות כאמור אלא</div> <div> בשביל ומסילה שעושה זה על ידי עבודתו הזכה והתקשרותו בהשם יתברך עושה שביל ומסילה מעבר השפע</div> <div> והחיות וצנור להריק לכל הנבראים שהוא המייחד שמים וארץ כתרגום אונקלוס (דברי הימים-א’ כ”ט, י”א)</div> <div> דאחיד בשמיא ובארעא שמקשר כל העולם ומלואו להבורא ברוך הוא שלא יהיו מופסקין ממנו יתברך שלזה</div> <div> כיוונו ז”ל באמרם וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימים את העולם ולכך נקראים התלמידי חכמים בונים כמו</div> <div> שאמרו אל תקרי בניך אלא בוניך:</div> <div> וכל זה מה שהצדיקים פועלים זאת הכל הוא על ידי התורה המורה להם דרך אשר ילכו בה ואיך לדבק בו</div> <div> יתברך על ידי התורה והמצוות שנתנו בסיני כמו שאמרו רז”ל יום הששי הידוע הוא ששי בסיון שהתנה</div> <div> הקב”ה עם מעשה בראשית אם ישראל מקבלין את התורה מוטב ואם לאו אחזיר אתכם לתוהו ובוהו. כי ממילא</div> <div> על ידי שלא היה נתינת התורה שבה עושים הצדיקים שביל ומעבר השפע לנבראים ממילא היו חוזרים כל</div> <div> הנבראים לתהו ובהו וקיום העולם בששה ועשרים דורות מקודם מתן תורה היה על ידי הצדיקים שבכל דור</div> <div> ודור כגון אדם שת מתושלח חנוך נח והאבות שכולם היו עוסקים בתורה עד שלא ניתנה כנודע והם היו השביל</div> <div> והצנור לעולם כאמור.</div> <div> אך שבדורות ההם היו המוחין והשגת הצדיק האחד שבדור ההוא היו גדולים כל כך עד שהיו כדאי שימשך על</div> <div> ידם השפע והחיות לכל העולם בשבילו שעשה ותיקן על ידי עסקו בתורה בימים האלו ולא היה צורך לצדיקים</div> <div> רבים לקיום העולם עד שעל ידי השתלשלות הדורות נתמעטו המוחין וההשגה כל כך עד שלא היה כדאי לקיום</div> <div> העולם כי אם על ידי שכל ישראל יקבלו התורה באתגליא ויהיו כולם בגדר צדיקים כמו בבריאת העולם שברא</div> <div> הקב”ה את האדם שהוי כלולים בו נשמות כל ישראל כמו שאמרו קומתו של אדם הראשון היה מסוף העולם</div> <div> ועד סופו ולאחר החטא נתמעטה קומתו כנודע והכוונה של הבורא ברוך הוא במתן תורה היה שיהיה כמו</div> <div> בביאת המשיח במהרה בימינו שיהא הקומה שלימה כנודע כי משיח הוא יהיה גם כן נשמת אדם הראשון</div> <div> כראשי תיבות אד”ם אדם דוד משיח ובקומה שהיה בו קודם החטא בכללות כל ישראל שכולם יהיו כלולים בו</div> <div> בכללות ונשמותיהן של כל אחד ואחד יהיו פרטיות.</div> <div>  </div> <div> וזהו כל עיקר עבודתינו לתקן ולגמור חלק המשיח השייך לכל אחד כאמור אצלנו במקום אחר וכשיוגמר</div> <div> התיקון הקומה בשלימות יהיה הוא צדיק יסוד עולם בשלימות גמור וצנור גדול וישר לקבל שפע וחיות שלכך</div> <div> בביאת משיחנו ירבו הטובות והדיעה בעולם על ידי שהוא יהיה צדיק כללי בשלימות גמור כמו שנקרא משיח</div> <div> צדקנו שהוא הצדיק הגדול והצנור הגדול שבו מעביר השפע לכל הטובות מה שאין כן עכשיו אחר חטא עגל</div> <div> שחזרו לזוהמתן כנודע שאין צדיק כללי וצריך כל אחד מישראל פרטי להיות בגדר צדיק לקיום העולם</div> <div> בשלימות וכל עוד שיתמעטו הצדיקים יתמעט השפע בעולם והבן כמו שכתוב (ישעיה ס’, כ”א) ועמך כולם</div> <div> צדיקים לעולם יירשו ארץ כשעמך כולם בגדר צדיקים וצינור לעולם פירוש בשביל קיום העולם אז ירשו ארץ</div> <div> מאביהן שבשמים שכל הטוב וכל השפע היה יורד לארץ בכל אופנים ואם לא היו ישראל מקבלים התורה ח”ו</div> <div> לא היה צינור כלל לעולם שלא היה די בצדיק אחד כמו בדורות שלפני מתן תורה כאמור לעיל ולא היה החיות</div> <div> יורד מאין סוף ברוך הוא ח”ו ובהעדר החיות היה התפשטות המות ח”ו כמו שאמרו חרות על הלוחות אל תקרי</div> <div> <div> חרות אלא חירות ממלאך המות ובנתינת התורה נפסק המות מן העולם על ידי החיות שיש לו צינורות על ידי</div> <div> עובדי ה’ על ידי התורה.</div> <div> ולכך נקרא הזיקא שהוא יצר הרע הוא מלאך המות נקרא טבוח שהוא טבוח ונשחט ונחתך מן העולם הכל לפי</div> <div> רוב מורידי החיות אם יש הרבה צדיקים נחתך יותר לפי ריבוי הצדיקים וכל זה על ידי התורה ואם לא קבלו</div> <div> ישראל את התורה היה נפיק זיקא דשמיה טבוח לפי שקבלו התורה נקרא טבוח ואי אל קבלו היה טובח ח”ו</div> <div> וכו’ ונודע שכל מועדי ה’ החוזרים חלילה בכל שנה נעשה התיקון בהם כמו בתחילת נתינת המועדים לישראל</div> <div> כמו פסח הוא גם היום יציאת מצרים ובשבועות הוא בחינת מתו תורה כנודע ולכך בבוא יום טוב של עצרת</div> <div> צריך כל אחד להיות בגדר צדיק בכדי שיהא צור ויסוד עולם לבל יתפשט הזיקא דשמיה טבוח ושיקרא טבוח</div> <div> ולא טובח ח”ו כאמור ולא כל אדם זוכה לזה שיהא בגדר צדיק כזה והקזת דם הוא סכנה והשטן מקטרג בשעת</div> <div> הסכנה ח”ו ומה גם שזה העת שצריך להתחזק כנגדו מתחזק גם הוא לכך הוא סכנתא להקיז דם ולהכניס את</div> <div> עצמו בסכנה עד שנזכה לביאת הגואל במהרה בימינו ויקוים ובלע המות לנצח (ישעיה כ”ה, ח’) אמן נצח סלה</div> <div> ועד:</div> <div> (מאור עיניים – יתרו)</div> <div> והנה הרשע היה מפיל הגורל מיום ליום ומחודש לחודש לכלות את עמינו בית ישראל בחודש אדר מפני שבז’</div> <div> באדר מת משה רבינו ע”ה ולא ידע שבז’ באדר נולד משה כמבואר בדברי רז”ל והענין דאיתא בזוהר הקדוש</div> <div> אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא עד שיתין רבוא דרי וזהו ענין בחינת הדעת שיש לכל אחד ואחד מישראל</div> <div> להשיג בתורה והכל על ידי הדעת בחינת משה שהוא היה הדעת של כל ישראל ויש לכל אחד ואחד ניצוץ דבר</div> <div> מה חלק מהדעת של משה רבינו ע”ה בכדי שידע ויבין ויסיג כל אחד ואחד בתורה כל חד וחד כפום שיעורא</div> <div> דיליה כפי בחינת משה שיש אצלו כך הוא מבין ומשיג בתורתו.</div> <div> ולכן אמרו רז”ל מאוד מאוד הוי שפל רוח בפני כל אדם והאיך יצוו על זה חז”ל לכל אדם שעל כל אדם אמרו</div> <div> משנה זו לקיימה והאיך יכול כל אדם לקיים זה הדבר הלא זה הוא אשר נשתבח משה רבינו ע”ה במדה זו</div> <div> בתורה כמו שאמר הכתוב (במדבר י”ב, ג’) והאיש משה עניו מאוד מכל האדם גו’ ואיך יזכה ילוד אשה אחר</div> <div> זולתו לבוא למדריגה זו אך הענין הוא מכו שאמור שיש לכל אחד ואחד מישראל בחינת משה והוא הדעת שלו</div> <div> ועל כן ציוו חז”ל מאוד מאוד הוי שפל רוח כי מאחר שיש לך בחינת משה שהרי יש לך דעת ואפילו אם הוא</div> <div> מעט מן המעט אף על פי כן הלא זה הוא בחינת משה שיש לך אם כן איפוא זאת עשו גם אתה כמו משה רבינו</div> <div> ע”ה להיות שפל רוח בחינת משה ואם גם זאת אין בך הלא אמרו רז”ל כל אדם שאין בו דעת נבילה טובה</div> <div> הימנו ואם יש לך אפילו מעט מן המעט תוכל לעשות כן להיות שפל רוח ועדיין אין זה מדריגת משה עצמו כי</div> <div> במשה נאמר שזכה והשיג ענוה שהיה לו השגה עצומה ונפלאה בזה.</div> <div> והנה נאמר במשה רבינו ע”ה (דברים ל”ד, ו’) ולא ידע איש את קבורתו והוא על פי האמור שאתפשטותא</div> <div> דמשה בכל דרא ולזה ענין בחינת משה הוא גנוז באדם הישראלי ולא ידע איש את קברתו פירוש שלא ידעו</div> <div> היכן משה קבור וגנוז כי באמת הוא נגנז ונקבר בדעת של כל אחד ואחד מישראל כאמור וזהו ויקבור אותו</div> <div> בגיא פירוש שנגנז בחינת משה שהוא הדעת אצל מיש הוא שפל בעינו כגיא ואינו מתגאה שהמתגאה הוא כאלו</div> <div> עובד עבודה זרה ואין בו דעת בחינת משה וזה מול בית פעור רצה לומר שהדעת גנוז אצל מי שהוא שפל</div> <div> בעיניו והוא מנגד והיפוך בית פעור שהוא עבודה זרה שכל המתגאה כאלו עובד עבודה זרה אכן העניו והשפלה</div> <div> וא מנגד לדבר זה והפכו ממש שם הדעת האמיתי גנוז וטמון:</div> <div> (מאור עיניים – משפטים)</div> <div>  </div> <div> במדרש תנחומא גדול השלום שסיום התפילה היא בשלום והתורה נקרא שלום שנא’ (משלי ג’, י”ז) וכל</div> <div> נתיבותיה שלום והבא בדרך נותנין לו שלום: להבין הענין נקדים הפסוק (מלאכי ג’, כ”ג) הנה אנכי שולח לכם</div> <div> את אליהו הנביא לפני בא וגו’ דלשון שולח הווה דמשמע אף עכשיו מדלא כתיב אשלח לכם וגו’ דהאמת הוא</div> <div> שכל השתוקקות ישראל עובדי ה’ לאביהם שבשמים הוא על ידי בחי’ אליהו שהוא המבשר לכל דבר שהוא</div> <div> שלימות כגון תורה ותפלה שהוא יחוד שלם כנודע במחשבה ודבור שהוא יחוד גמור ומקודם זה צריך תשוקה</div> <div> גדולה וחשק גדול וזה הוא על ידי בחי’ אליהו המעורר התשוקה מקודם ואחר כך הוא בחי’ משיח כי בודאי בכל</div> <div> תפלה ההגונה שהוא ביחוד מחשבה ודבור נעשה תיקון בחי’ משיח כמו שבביאת משיח צדקינו במהרה בימינו</div> <div> יהיה יחוד ושלימות גמור בתמידות כי אז יהיה עליית כל המחשבות והאותיות שהוא הדבור כך הוא בכל אדם</div> <div> בשעת ההפלה ותורה בחי’ משיח היחוד הזה שהוא סוד בנין קומת משיח כמאמר הבעש”ט נבג”מ שצריך כל א’</div> <div> <div> מישראל לתקן ולהכין חלק קומת משיח השייך לנשמתו כנודע שאדם הוא ר”ת אדם דוד משיח שקומתו של</div> <div> אדם הראשון מסוף העולם ועד סופו היה שהיו כלולין בקומת אדם הראשון כל הנשמות של ישראל ואחר כך</div> <div> על ידי החטא נתמעטה קומתו וכמו כן יהיה משיח קומה שלימה מכל נשמות ישראל כלולה מס’ ריבוא כמו</div> <div> שהיה קודם החטא של אדם הראשון.</div> <div> על כן צריך כל אחד מישראל להכין חלק בחי’ משיח השייך לחלק נשמתו עד שיתוקן ותכונן כל הקומה והיה</div> <div> יחוד כללי בתמידות במהרה בימינו וכל זה הוא על ידי יחוד המחשבה והדבור שהמחשבה הוא נשמת הדבור</div> <div> המחיה אותו כי תפלה בלא כונה כגוף בלא נשמה שהוא יחוד גמור כמבואר אצלנו במקום אחר וזה א”א אם לא</div> <div> על ידי התשוקה שמקודם שהוא בחי’ המבשר בחי’ אליהו ולכך נקרא משיח כי משיח הוא לשון דבור</div> <div> והמחשבה משיח את הדבור שישיח את האותיות ולכך בכל עת שהוא יחוד המחשבה עם הדבור הוא תיקון בחי’</div> <div> משיח רק שהוא אינו בתמידות כמו שיהיה בתיקון ביאת המשיח במהרה בימינו ולכך קודם השלימות הגמור</div> <div> יהיה בשורת אליהו ז”ל להתעורר תשוקת ישראל קודם ביאת משיח.</div> <div> (מאור עיניים – פנחס)</div> <div> אלא מעלה אני עליך כאלו עשיתם. דנודע כי אתפשטותא דמשה הוא בכל דרא עד ששים רבוא דרי ובכל צדיק</div> <div> וצדיק יש בחי’ משה ניצוץ הקדוש מנשמת משה רבינו ע”ה שמסייעו לעובד עבודתו יתברך וזהו בסוד העיבור</div> <div> כי הצדיק הבא לטהר בהתעוררותו שמתחילה מסייעין אותו על ידי בחי’ ניצוץ משה רבינו ע”ה שמתעבר אחר</div> <div> כך עמו וזה נקרא בחי’ ענוה ודעת שאצל הצדיק כי לולא זאת אי אפשר לבא לידי שלימות הגמור כי משה זכה</div> <div> לענוה על ידי דעתו הדגולה כי בלא ענוה אין התחלה כלל בעבודתו יתברך כמבואר אצלנו למה שאמרו בגמרא</div> <div> שלחו מתם איזהו בן עולם הבא שפל ברך וענוותן ולשון מתם אינו מובן כי היה לו למימר שלחו ממערבא כמו</div> <div> שמצינו כמה פעמים בש”ס: אך דיש בני אדם שהם הולכים בתמימות בתם לב ועסקים בתורה ונראה לבני אדם</div> <div> שהם תמימים אך אם אין להם מדת הענוה שהוא בחינת משה אינן בני עולם הבא וזהו שלחו מת”ם פי’</div> <div> מהתמימים שהולכים לפי הנראה בתמימות איזה מהן בני עולם הבא שפל ברך וענוותן וכו’ ואם זוכה אדם</div> <div> לבחי’ אתפשטותא דמשה הנ”ל יכול לברר הניצוצות ולתקן וגם אחר בירור הניצוצות שנזכה לביאת משיחנו</div> <div> במהרה בימינו גם כן יהיה על ידי משה רבינו ע”ה כנודע שנשמת משה הוא משיח כמ”ש אדם ר”ת אדם דוד</div> <div> משה משיח כנודע זה מזוהר הקדוש. וזהו מעלה אני עליך כאלו עשיתם שהאמת הוא כן שאתה הוא העושה</div> <div> התיקון של בירורין הנ”ל גם בשעבוד וזהו ויתעבר ה’ בי למענכם הוא לשון עיבור כי על ידי שאינכם בגדר</div> <div> הדור הראשון לכך לתקן הברורים הוצרכתי לבוא בבחי’ עיבור בכל צדיק וצדיק כאמור לעיל והבן ברוך ה’</div> <div> לעולם אמן ואמן:</div> <div> (מאור עיניים – ואתחנן)</div> <div>  </div> <div> ולהבין הענין לפי דרכינו הוא ע”פ מה שנודע שבחי’ משה רבינו ע”ה הוא סוד הדעת שמתפשט בכלל כל</div> <div> ישראל שהן ששים רבוא בכללותן שעל ידי בחינתו זאת יהא להן דעת לעבוד ה”שי ולהפריש ולהבדיל בין טוב</div> <div> לרע שהוא סוד המכריע וההבדלה כנודע ועל ידי בחי’ משה שבכל אחד ואחד פרטי מישראל וכמ”ש בזוהר</div> <div> אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא עד ששים רבוא דרי שהכוונה הוא כאמור שההתפשטות של בחי’ משה הוא</div> <div> בכל ששים רבוא שרשי נשמות ישראל בענין שזה בחי’ דעת שיש בכל אחד הוא ממש בחי’ משה שעל ידי הוא</div> <div> עובד עבודת הבורא ב”ה ומקשט וממתק המדות המוטבעין בטבעו ולהכריען ולהבדילן מן הרע ולבלתי יומשכו</div> <div> אחרי חומריות גשמיותן כי אם להשתמש עם המדות בדברים הנוגעים לעבודתו יתברך שמו שעל ידי בחי’</div> <div> הדעת שבו יודע ומבחין בין טוב לרע ומכריע את המדות לטוב כפי כוונת הבורא ב”ה שקבע בטבעו אלו המדות</div> <div> בכדי שישתמש בהן בעבודה הטובה ורצויה לפניו יתברך שמבלעדי המדות כולן כל אחד כפי שהוטבעו בתוך</div> <div> האדם אם אין מכניסן ומכריען להטוב כולן אין שלימות בעבודתו יתברך אף אם יש בו איזהו מדת טובה כנודע</div> <div> שהן אחדות א’ על ידי הדעת המאחדן ובלעדי הדעת אי אפשר להיות בו אחדות כל המדות לטוב ולא כח</div> <div> ההבדלה בין טוב לרע וכמ”ש בש”ס אם אין דעת הבדלה מנין שלכך קבעו ברכת הבדלה בחונן הדעת.</div> <div> אך כח הנהגת הדעת שידע מה טוב ומה היפוכו הוא על ידי נתינת התורה למשה רבינו ע”ה שהוא בכדי לידע</div> <div> מתוך התורה מהו הדרכים הטובים ומצותיו של הבורא ב”ה ואיזה דבר שנצטוינו שלא לעשותו שהוא אפשר כי</div> <div> אם על ידי נתינת התורה לישראל וכן בכל אדם פרטי אחר שלומד בתורה ורואה מה שנתחייב לעשותו ומה</div> <div> שנצטוה שלא לעשות אף החומריות שבו משכו למצוא לעצמו היתירם בדעת שקר מן אותו הלימוד כנודע</div> <div> שכמה רשעים מוצאין להן היתר לרשען על ידי דעת שקרים שהמשיכו בתוכן מכל מקום על ידי בחי’ משה</div> <div> <div> שהוא הדעת האמיתי מבדיל הרע מן הטוב ורואה האמיתית התורה כפי כוונת הבורא ב”ה שזה סוד הבחירה</div> <div> שניתנה לאדם כי כפי רוב בחי’ דעת האמיתי שבו בחי’ משה כך זוכה לראות האמת וכך מתקן המדות שלו.</div> <div> אך בכדי לבוא אל דעת האמיתי ושלא יטהו חומרו מדרך האמת הוא על ידי יראה ואהבה שלא ירגיל את עצמו</div> <div> לירא משום דבר זולתו מפניו יתברך ושלא לאהוב שום דבר זולתו אותו יתברך ולקיים מצותיו ובעת שעושה</div> <div> שום מצוה או עסק התורה ותפלה יהא בדחילו ורחימו כנודע שהוא עיקר יסוד העבודה שעל ידי זה יבא לדעת</div> <div> האמיתי ולהתפארות הטוב להיות כל חפצו וישעו ומגמתו לעשות נחת רוח לו יתברך ולפאר שמו יתברך ועל</div> <div> ידי התקשרותו בעבותות היראה ואהבה והתפארות הטוב יזכה לדעת האמת להיות מבחין ומבדיל בין טוב ורע</div> <div> ולא יראה שום דעת שקר ח”ו בתורתו ובלימודו כי אם האמת יתגלה תמיד ויוסיף שלימות מיום אל יום ולא</div> <div> יתגאה ח”ו בלימודו ועבודתו כמו שיקרא לרוב בני האדם שאדרבה על ידי לימודו בהתורה מתגאה ומתגדל ושי</div> <div> לו התפארות רע ובודאי אז מסתלק הוא יתברך ממנו לגמרי כמ”ש אין אני והוא יכולים לדור ובודאי בהסתלק</div> <div> ממנו חלק האלקי שבו בודאי ידבק בשקר ובדיעות שקרים להיות דרכו ישר בעיניו וימאס באנשי אמת שאינן</div> <div> במדריגתו וידמה לו האמת לשקר כנודע ששורש כל הרעות ומה שעובר על מצות השם יתברך הוא על ידי</div> <div> הגדלות שבו.</div> <div>  </div> <div> וכל זה על ידי שלא הרגיל את עצמו להיות לימודו ועסקי עבודתו באהבה ויראה ולפאר ליוצרו על שם כבוד</div> <div> מלכותו שאז לא פרחת לעילא ולא עולה הלימוד לנחת רוח לפניו יתברך בכדי שישכון בתוך זה האדם חלק</div> <div> האלקות כמ”ש (שמות כ”ה, ח’) ושכנתי בתוכם ממש ועל ידי זה לא זכה לדעת השלם האמיתי ואינו יודע</div> <div> להבדיל בין טוב לרע שאם אין דיעה וכו’ ונקרא (משלי ט”ז, כ”ח) נרגן מפריד אלוף מפריד אלופו של עולם</div> <div> משכינתיה כנודע שהוא יתברך מלא כל הארץ כבודו בכל המדות המוטבעין בתוך האדם השפל ובכל הנמצאים</div> <div> והיצורים והנעשים ועל ידי מה שהוא אין לו כח ההבדלה בין טוב לרע ועל ידי גבהותו שקנה מצד התורה</div> <div> שלמד או ממעשה עבודתו מסלק החלק האלקי מתוכו וממשות המוטבעין בו ומכל מעשה שעושה עבור שבכל</div> <div> מעשיו הוא גבה מזה ומרים את לבבו בגדלות וממשיך את המדות לרע על ידי סילוק הטוב מהם שהוא בחי’</div> <div> שכינתו יתברך ששוכן בהמדות שבאדם ובכל המעשים הנמצאים שבעולם ופוגם כביכול כן למעלה בשרשו</div> <div> סילוק אלופו של עולם מן המדות ועל ידי זה באין עליו כל הדינים עבור שגרם סילוק ופירוד אלופו של עולם</div> <div> מן המדות שבו ובשרשו העליון מה שאין כן האדם שרוצה לבוא לבחי’ דעת האמיתי ומתנהג כאמור בכל</div> <div> מעשיו באהבה ויראה והתפארות ושלא להתגדל בהתפארות רע ח”ו אזי נמשך בחי’ האל”ף שהוא אלופו של</div> <div> עולם על כל המדות המוטבעין בתוכו ומקשר כל המדות שבו שהן שבעה מדות כנודע לאלופו של עולם.</div> <div> וכל זה באמצעות אלו הג’ מדות שמעורר בקרבו בתחלתו להיות רגיל להטותן תמיד להטוב כמבואר למעלה</div> <div> ועל ידי לימודן בהתורה מתגלין לו כל העצות טובות וידיעת האמת ואיך להיות נבדל מן הרע והשקר ויוסיף</div> <div> תמיד שפלות ועל ידי זה יתוסף תמיד הארת הא’ שהוא אלהותו יתברך להיות שופע בתוכו כי כפי רוב השפלות</div> <div> שלו יראה יותר רוממות האל יתברך וגדולתו ויתחזקו בו המדות כולן שווין לטוב יתוסף גם כן הארות אלהותו</div> <div> יתברך השוכן את דכא ושפל רוח ויתפשט אלהותו יתברך בכל השבעה מדותיו וגורם גם כן כך למעלה בשרשו</div> <div> להיות נשפע עליו תמיד רב טוב שפע וברכות מהארות אין סוף ב”ה בהמדות העליונים שבשרשו העליון.</div> <div> (מאור עיניים – ואתחנן)</div> </p></div> </p></div> </p></div> </p></div>

מקורות פרק י”ג