אמתטריקס

<div style="text-align: right;"> <u><strong>דין וחסד</strong></u></div> <div style="text-align: right;"> ובמדרש לך לך עולה במספר מאה כאן רמז לו המקום שעל ידי ההליכה יזכה לבן שיולד לו למאה שנים</div> <div style="text-align: right;"> וכפירוש רש”י כאן אי אתה זוכה לבנים כו’ והנה להבין הענין מה זה בשורה שבשרו השם יתברך שלא יהיו</div> <div style="text-align: right;"> חותמין בכולם הלא קודם לכן בישרו שיתייחס אלהותו יתברך בו ובזרעו ואם כן בודאי גם אם היו חותמין</div> <div style="text-align: right;"> בכולם היה נחשב לו גם כן לבשורה מאחר שהן זרעו ונקדים מה שדרשו רז”ל על פסוק בראשית ברא אלהים</div> <div style="text-align: right;"> וגו’ וכתיב ביום עשות ה’ אלהים וגו’ שבתחלה עלה במחשבה לברוא העולם במדת הדין ראה שאין העולם</div> <div style="text-align: right;"> מתקיים הקדים הקב”ה מדת הרחמים ושיתפה למדת הדין. והנה לכאורה יפלא איך שייך לומר אצל הבורא</div> <div style="text-align: right;"> ב”ה שינוי רצון ח”ו כי הוא מביט סוף דבר מראשיתו ואם כן מה זה שעלה במחשבה לברוא במדת הדין מאחר</div> <div style="text-align: right;">  שצפה אל סוף דבר שלא יתקיים במדת הדין:</div> <div style="text-align: right;"> <div> וגם להבין מה שכתוב בזוהר הקדוש על פסוק אלה תולדות השמים והארץ בהבראם אל תקרי בהבראם אלא</div> <div> באברהם שהוא מדת החסד כי על ידי חסדו הגדול היה בריאת העולמות וצריך להבין למה לא נכתב כן בפירוש</div> <div> בתורה האותיות כסדר באברהם למה נהפך הצירוף שנכתב בהבראם:</div> <div> אך דנודע סוד בריאת העולמות היה על ידי צמצומים כי הבורא ב”ה שלם בכל המידות שאין חסר לו שום דבר</div> <div> שנאמר ח”ו שעל ידי שהיה חסר הדבר ההוא ח”ו הוצרך לברוא העולמות כמו למשל האדם שחסר לו איזה</div> <div> דבר וכל זמן שאין לו הדבר ההוא נקרא חסר ואינו נקרא שלם בשלימות זה בודאי לא יעלה על לב שום בר</div> <div> שכל ח”ו לחשוב כן בבורא ב”ה שאצלו יתברך היה הוה ויהיה שוין ואם כן מה שהוא ביהיה היה גם כן בהיה</div> <div> שהוא קודם בריאת העולמות שהיה נקרא שלם בכל השלימות ולא הוצרך ח”ו מצד עצמו לבריאת העולם אך</div> <div> כי מאחר שהוא חסדן גדול ורב חסד וטוב כמו שאמר הכתוב (תהלים קמ”ה, ט’) טוב ה’ לכל ומטבע הטוב</div> <div> להיטיב ורצה בבריאת העולם להיטיב לנבראים ושיכירו כח מלכותו ויתענגו מזיו כבודו ולכוונה זו ברא את</div> <div> העולמות וכמ”ש אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא שהיה מלך בשלימות הגמור בכח בטרם כל יציר</div> <div> נברא אך מה שברא העולמות הוא כי לעת נעשה בחפצו כל אזי מלך שמו נקרא על ידי הנבראים שמכירין כח</div> <div> מלכותו והוד יקרו ומתענגין מעבודתו ומקבלין שכר בזה ובבא ואם כן היה בריאת העולמות על ידי חסדו</div> <div> הגדול שהופיע על הנבראים אך שהחסד של הבורא יתברך הוא גדול מאוד אור צח ומצוחצח שלא היו</div> <div> הנבראים יכולים לסובלו כמו למשל באור השמש אי אפשר להביט וליהנות מאורה כי אם על ידי מסך הצמצום</div> <div> האור כפי השעור שיוכלו הנבראים לקבלו ולהנות מאורו כך באלף אלפי אלפים הבדלות אור חסדו הגדול לא</div> <div> היו הנבראים יכולים לקבלו והיו בטלין ממציאות והוצרך מדת החסד להתצמצם על ידי מדת הגבורה שהיא</div> <div> מדת הדין שמודד מדת החסד בצמצום כפי שיעור שיוכלו הנבראים לקבלו וכל זה קודם שיופיע אור שפעת</div> <div> החסד הגדול ממנו יתברך הוצרך להיות צמצום בכדי שאחר כך כשיופיע אור החסד יהא מוגבל ומצומצם</div> <div> כשיעור שיוכלו לקבלו בכדי שיוכל להיות עולם על ידי החסד כמו שכתוב (תהלים פ”ט, ג’) עולם חסד יבנה</div> <div> ואם כן זה הצמצום והדין נכלל גם כן במדת החסד מאחר שהוא גם כן לטובות הנבראים שעל ידי זה יוכלו</div> <div>  </div> <div> <strong>לקבל אור החסד</strong> ועל ידי זה נקרא שם מלא ה’ אלקים אחדות הגמור והבן:</div> <div> וזהו כוונת רז”ל בתחלה עלה שמחשבה לברוא העולם במדת הדין ואם תאמר והלא עיקר בריאת העולם היה</div> <div> מצד חסד כאמור למעלה ואם כן מה זה שעלה במחשבה לברוא העולם במדת הדין ולתרץ זה אמרו ראה שאין</div> <div> העולם מתקיים פירוש אלו היה נברא בחסד לבד לא היה העולם מתקיים מגודל הבהירות שמצד חסדו הגדול</div> <div> כאמור לכך הקדים מדת הרחמים פירוש גם הקדימה שעלה במחשבה לברוא במדת הדין הוא גם כן רחמים</div> <div> כאמור בכדי שיוכלו לקבל החסד אחר כך רק ששתפו למדת הדין שבלעדי זאת לא היה כח הארת החסד</div> <div> מתגלה לנבראים ואם כן נעשה מדת הדין והחסד משותפים כללות אחד כלשון שותפות המורה על יחוד אחד:</div> <div> וזהו סוד אור ישר ואור חוזר כי מדת חסד לבד הוא הישר בלי שום מונע וגבול שאין כח בנבראים לקבלו ומדת</div> <div> הגבול נקרא אור חוזר שמחזיר את האור ומעכבו ומגבילו ומצמצמו בכדי שלא יופיע אורו כל כך עד שלא</div> <div> יוכלו לקבלו ומכל מקום נקראים שניהם אורות כאמור הצמצמום יכולין לקבל החסד:</div> <div> ובזה תבין גם כן מה שלא נזכר בתורה להדיא באברהם כמו שדקדקנו למעלה כי אם היה נכתב באברהם</div> <div> בתורה להדיא ביושר באותיות באברהם היה מורה כי על ידי אור הישר נבראו תולדות השמים והארץ וזה אינו</div> <div> כאמור שהוצרך להיות אור חוזר ועל כן נכתבו האותיות של באברהם למפרע המורה על אור החוזר:</div> <div>  </div> <div> <strong>והנה כמו שהוא בטובת הבורא </strong>ב”ה הכללית שהוא בריאת העולמות שהוצרך להיות מקודם צמצום מצד</div> <div> הגבורה והדין לטעם הנזכר כך הוא תמיד בהווה ובפרטות אפילו בכל אדם כי קודם שחפץ השם יתברך להופיע</div> <div> עליו בחסדו הגדול ולהטיב לוצריך להיות מקודם צמצום ודין מצד הגבורה שזהו גם כן טובה לאדם ההוא</div> <div> באופן שעל ידי זה יוכל אחר כך לקבל טובת החסד כי בלעדי הדין והצמצום שבא לו מקודם לא היה יכול</div> <div> לקבל אור בהירת החסד שיבוא לו אחר כך מגודל הבהירות כאמור למעלה בכללות בריאת העולמות.</div> <div> ועל כן אמרו רז”ל חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה בשמחה כך יברך ברכה הרעה בשמחה</div> <div> כי באמת הכל הוא טובה אפילו הרע ההוא גם כן לטובה יחשב כי מצד הצמצום הוא שמצמצם מדת החסד</div> <div> שחפץ הבורא להיטיב לו אחר כך מטבילו עד שיעור שיוכל אחר כך לקבלו וכפי הטובה הגדולה שבדעת</div> <div> הבורא ב”ה להביא עליו כך צריך להיות הצמצום גדול מקודם כי אם היה הטובה גדולה יהי הצמצום שמקודם</div> <div> שנראה לו לרעה גם כן גדול וכשמאמין בזה בודאי יברך על הרעה בשמחה כמו שמברך על הטובה כי זהו</div> <div> <div> התחלת הטובה ובזה מכליל גבורות בחסדים והבן. ונעשה יחו”ד הוי”ה אלקי”ם שם מלא ומי שיש לו דעת</div> <div> ומשכיל על דרכיו ימצא הטובה שיבא לו אחר כך ואם אינו מוצא בודאי היה הדינים ההם לכפר עונותיו</div> <div> ולהביאו לחיי העולם הבא וכמאמר רז”ל יסורין ממרקין עונותיו של אדם ובודאי אין לך טובה גדולה מזו כי</div> <div> יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה עם כל תענוגיו וגם אין לך טובה גדולה ממה</div> <div> שעל ידי הדינים ההם נתקרב אחר כך בלבבו אל השם יתברך ומתיירא יותר ממנו כנודע והחכם עיניו בראשו</div> <div> להבין ולהשכיל בדרכיו בזה. (מאור עיניים – נוח)</div> <div>  </div> <div> <strong>אך סוד הענין הוא</strong> דכבר כתוב אצלנו במקום אחר על פסוק ביום עשות ה’ אלקים ארץ ושמים מתחלה עלה</div> <div> במחשבה לבורא העולם במדת הדין ראה שאין העולם מתקיים הקדים מדת הרחמים ושתפה למדת הדין והיוצא</div> <div> ממה שמבואר שם כי הוצרך להיות דווקא כך להיות עולה במחשבה לבורא במדת הדין ואחר כך לשתף עמו</div> <div> מדת הרחמים עבור כי בנין העולם היא על ידי חסד כמו שאמר הכתוב (תהלים פ”ט, ג’) עולם חסד יבנה וחסדו</div> <div> הגדול יתברך לא היו יכולים הנבראים לקבלו בלי דבר מה שיצמצם חסדו הגדול עד שיתגלה רק כפי מה</div> <div> שיוכלו לקבלו לכך נברא העולם על ידי ששיתף מדת הדין למדת הרחמים שמדת הדין מצמצם את הרחמים</div> <div> והחסד לעכבו מבלי שירד יותר מכח קבלת המקבלים שלא היה בנין העולם כלל מגודל הופעת החסד והיה</div> <div> מתבטל ממציאות אם לא צימצום מדת הדין באופן ששיתוף מדת הדין במדת החסד הוא גם כן חסד מפני שהוא</div> <div> גם כן קיום העולם שלולא הדין לא היה פעולת החסד יוצא לפועל על ידי ביטול המציאות שלא היה כח</div> <div> בנבראים לקבלו והוא היה מתקת הדין והתכללותו בחסד לצורך קיום העולם ולא היה שינוי רצון ח”ו אלא</div> <div> שהוצרך להיות כך.</div> <div>  </div> <div> ולכך כתיב בהבראם שהוא אותיות באברהם למפרע להורות על כוונה זו שבריאת העולם היה על ידי אור ישר</div> <div> ואור חוזר כמבואר שם שאברהם כסדר הוא בחינת אור הישר ומה שאין כן למפרע הוא להורות על אור החוזר</div> <div> שאמר לעולמו די לצמצם את החסד הישר שלא יתפשט עד בלי די.</div> <div> וכמו שבריאת עולם היה על ידי חסד וגבורה לכוונה הנ”ל כמו גם כן כל הנהגות הבורא ברוך הוא יתברך</div> <div> בעולם הוא כן שמקודם שבא איזה חסד בין בכלל בין בפרט אפילו לאדם אחד צריך להיות תחלה צמצום הבא</div> <div> מצד הגבורה לצמצם השפעת החסד בכדי שיוכלו לקבלו וכן באדם הרוצה להתקרב להשם יתברך ולילך</div> <div> בדרכיו להתדמות למדותיו של קונו צריך להיות גם כן שיהא לו מדה המצמצת את החסד.</div> <div> (מאור עיניים – תולדות)</div> </p></div> </p></div>

מקורות פרק י”ד-דין וחסד